אני חושב על אמא שלי. אני חושב על אם ילדי. כל כך הרבה הבדלים בין הדורות. בחשיבה. בתפיסת העולם. בגישה לתפקידים. זה לא שההבדלים תהומיים, אבל מספיק שהיישום שונה, מספיק שהדור השתנה כך שהגברים יותר רגישים ומקבלים עליהם תפקידים שפעם רק נשים לקחו, כדי שיתקיימו ההבדלים בין אמא של פעם לאמא של היום.
בשיר שכאן בחרתי להתמקד בדומה; במכנה המשותף שבין הדורות. אני אב דומיננטי, מגדל את ילדי רוב הזמן, שותף פעיל ביותר בגידולם, ובכל זאת האחריות הראשית היא על אמא. אולי זה עניין חברתי, אולי אבולוציוני: אמא אחראית על הילדים. אבא אחראי על המשפחה. מה דעתכם?
הערה: למי ששכח איך מפעילים ילדים במצבים קשים, אז אני מזכיר שסופרים עד שלוש. אני מכיר חבר שסופר עד פאי (3.14) ואמא חכמה.. אתם כבר תבינו מהשיר.
אִמָּא
אִמָּא קָמָה בַּלַּיְלָה
בִּגְלַל שֶׁאֲחוֹתִי בּוֹכָה
אִמָּא מְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי בַּבֹּקֶר
וּמְקַפֶּלֶת אֶת הַשְּׂמִיכָה.
אִמָּא רָצָה אַחֲרַי
בַּיְּרִידָה (בְּלִי גַּלְגַּלֵּי עֵזֶר!)
וּבַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם
מַפְרִידָה אֶת הַבָּצָל מֵהַגֶּזֶר.
אִמָּא שׁוֹמֶרֶת עָלַי
הִיא מַסְבִּירָה לִי הַרְבֵּה דְּבָרִים
תָּמִיד הִיא מוֹצֵאת עוּגִיּוֹת
כְּשֶׁבָּאִים לְבַקֵּר חֲבֵרִים.
אִמָּא חֲכָמָה מְאֹד
הִיא יוֹדַעַת לִסְפֹּר עַד אַרְבַּע
אִמָּא תָּמִיד דּוֹאֶגֶת.
וּמִי דּוֹאֵג לְאִמָּא?
אַבָּא.
ערן שפי
מצפה רמון
30 בספטמבר 2017
כתיבת תגובה