השירה היא ציר מרכזי בחיי. שירים היו חלק חשוב ממסעי והם צרובים אצלי בצמתי חיים מרכזיים. לפעמים מהווה השירה עצירה בפינה חיננית, מלאת אור ושמחה, יוצקת חיוך ונפש יציבה, וקרה לא פעם ששיר הושיט לי יד והוציאני מבור אבדון. לא הבנתי זאת במהלך הדרך, ורק בהסתכלות לאחור אני יודע שאלמלא השירה היו חיי קשים יותר, ואולי אפילו לא הייתי שורד כדי להגיע לכאן ולספר.

כיום השירה, בצורותיה השונות, משולבת בכל תחומי חיי: בהוראה, בפעילות אמנותית, ביזמות, בתרומה לקהילה, בפעילות משפחתית ובשגרת שעות הפנאי. אחרי שלושה עשורים של עיסוק בשירה בצורות שונות, החשיבה הפואטית היא חלק בלתי נפרד מאישיותי, ואני יכול להגיד בבטחון שהשירה השפיעה עלי בצורה עמוקה ושינתה את חיי.

הנה 14 סיבות לכך שקריאת שירה יכולה לשנות את חייכם. בדוגמאות שבחרתי כאן, מוצגים שירי משוררים מולחנים בדרך כלל, על מנת להקל את חוויית הקריאה ולקרב אל עולם השירה. כל נקודה במאמר היא עצמאית, אך יש גם חפיפה וחיבור בין הסעיפים. התרגילים, העצות והנקודות למחשבה נועדו לכוון ולקדם את המסע שלכם בעולם השירה. אם השירה היא חלק מעולמכם, השתמשו בטקסט זה על מנת להפיץ את ערכיה לאחרים.

14 סיבות לכך ששירים יכולים לשנות את חייך

1. רעיונות והשראה

2. מציאות צבעונית

3. שיוך וזהות

4. הצלה בתקופות משבר

5. חיבור אל הטבע

6. נפש עשירה

7. עשייה מקורית

8. חיבור לעולם האמנות

9. אינטליגנציה רגשית

10. התנגנות

11. מורה רוחני

12. חשיבה וניתוח

13. קשרים חברתיים

14. העמדת חזון

 

1. קריאת שירה מייצרת רעיונות והשראה

בזמן קריאה אנחנו מתנתקים מהמקום בו אנו נמצאים, וצוללים לתוך ממלכת המלים, המחשבות והדמיון. התמודדות עם טקסט מצריכה ריכוז, עד כדי כניסה למצב מדיטטיבי. אפשר להגיד שבזמן קריאה המוח שלנו מתאמן בחדר כושר בו השפה היא המכשיר העיקרי. כשמכניסים את הדמיון, הזכרון והאגף המילולי שלנו לחדר כושר, הם מתפתחים ומשתכללים.

יש להבדיל בין פרוזה לשירה: קריאה בפרוזה היא פעולה אינטימית ועמוקה, כזאת שגורמת להזדהות עם הגיבור והתחברות לעלילה עד התנתקות מהמציאות היומיומית. בחלוף הזמן, בדרך כלל מספר ימים לאחר שסיימנו את הקריאה בספר, השפעתו מתחילה לפוג, ואנחנו ממשיכים בשגרת יומנו, מתנתקים מההזדהות עם הדמויות ומהעלילה. זאת בשל העובדה שהסיפור הגיע אל קיצו, ואיננו צריכים עוד לנחש את הסוף, וגם משום שזמן מוחק מזיכרוננו את התרחשויות העבר ומפנה מקום לחוויות חדשות.

קריאת שירה מתרחשת לאורך זמן קצר, ומספקת חוויה אינטלקטואלית ורגשית. שיר מאפשר גישה ישירה לנפשו של המשורר בעזרת שימוש מרוכז בשפה, ובשל כך השפעתו יכולה להיות עמוקה וארוכת שנים, ממש כמו מפגש עם אדם מעניין או ארוע מיוחד וחד פעמי. שיר טוב יגרום לך לקרוא אותו מספר פעמים ולאורך זמן. הוא יעורר אותך לחשיבה והרהור ויש סיכוי טוב שיהפוך לחלק ממך. זה אומר שהוא יהפוך לחלק מעולם האסוציאציות שלך, ולפעמים תשתמש בו - אולי תצוטט ממנו משפט, או תחייך לעצמך כשהוא יצוף פתאום ברגע לא צפוי. ככל שתקרא יותר שירים, יותר מהם יחיו בתוכך. ככל שתחזור אל השירים שאתה אוהב, הם ימלאו אותך בהשראה שהם נושאים עימם.

זכור לי היטב איך עוד בזמן היותי סטודנט לאמנות, הבליחו הרעיונות הטובים ביותר בזמן קריאה בספר או מעט אחרי שהנחתי אותו מידי. כיום, כמרצה, אני מוצא את עצמי מפציר בסטודנטים שיעזבו את הלחץ למצוא רעיון לתרגיל הבא, וייקחו ספר ליד, תוך הבטחה שהרעיונות כבר יגיעו לבד. אני חושב על הנפש שלנו כקרקעית ים, עשירה במשקעים מגוונים, מכוסים בשכבת חול דקה. צריך שיעבור שם דג, ינפנף בזנבו וישרוט את החול על מנת להעיר את אותם משקעים מתרדמתם כדי שיציצו ויספרו סיפור נפלא. נפנוף זנב הדג, בעיני, הוא פעולת הקריאה בספר. ואם זהו ספר שירה, מה טוב.

המלצה: לקרוא בספר שירה, לבחור מספר שירים שנגעו בך ולחזור אליהם מידי פעם.

2. שירה מעשירה את השגרה

בעבר היה מקצוע שנקרא ליצן החצר. תפקידו של ליצן החצר היה להביא זווית אחרת של המציאות, להאיר בפן שונה את הדיון. ליצן החצר עשה זאת בריקוד, בהצגה ובשירה. לכאורה, זהו תפקיד משעשע ונוח, קליל ונעים, אך אם נחשוב על כך לעומק, היה על ליצן החצר להיות אמן רב תחומי, בעל כישורים רבים, שיודע לבצע חיבורים וקישורים בין נושאים שונים ולהגישם בטוב טעם. ממש צוות הפקה שלם באדם אחד.

אתה, הקורא, אינך מלך ואין לך ליצן חצר. ואם אתה מלך, צר לי לבשר לך שהמקצוע כבר אינו בתוקף, וגם אם תפרסם מודעה, כנראה שלא תמצא ליצן חצר. הכי הרבה ייענה לך אמן סטנד-אפ משועמם. מה תעשה? איך תעשיר את חיי השגרה? איך תוסיף ממד לחיי השגרה שלך? מי ייתן פרשנות נוספת לאשר עובר עליך בחייך האישיים, בשכונתך ובארצך? הרשה לי להחליף את הליצן במשורר.

שירים הם דרך מצוינת לצבוע התרחשויות שונות בצבעים חדשים, רעננים. שירים יכולים לשעשע, לגרום למחשבה, לבקר, להטריד ואפילו להניע לפעולה. הם הרובד האמנותי של החיים, שליחיהם של אנשים רגישים שעושים שימוש בשפה כדי לספר סיפור, ולפעמים זה הסיפור שלך. השירים, כמו ליצן החצר, יכולים לשהות קרוב אליך, מוכנים לשליפה מהזכרון או מהמדף, ולפעמים די במשפט אחד כדי לשנות, להאיר באור חדש וליצור עניין.

שירו של יהודה עמיחי, דרך שתי נקודות, הוא שיר שהולך איתי שנים רבות. לא תמיד הוא מובן לי, אבל הוא צבע הרבה רגעים בחיי בעזרת משפטים שהוצאתי מתוכו. מבחינתי השיר הזה הוא דוגמא מצוינת לשיר שמתפקד כליצן חצר: מעט מסתורי, מעט נשכני, יש לו עמוד שדרה יציב, הוא שומר על מסתוריות וברור שיש לו אמירה חזקה.

כוכב צעיר התחתן עם כוכבה
ובפנים דובר גרמנית על סכנה קרובה.
רציתי להיזכר בזמר וזכרתי רק את המשפט
כי דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

כלב עזוב רדף אחרינו לאורך הרחוב
צעקתי, ידיתי אבן, ולא רצה לעזוב.
אחר כך אבדנו לו וגם הוא אבד.
דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

בכייך הקטן מספיק להרבה כאבים,
כמו קטר המושך קרונות רבים
מתי נשוב הביתה? חכי עוד מעט
כי דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

לפעמים השמש זכר, לפעמים נקבה,
לפעמים אנחנו שניים, לפעמים יותר מרבבה.
לפעמים אינני יודע מי יחזיק אותנו ביד
אבל דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

חיינו שבכתב היו לחיינו שבעל פה.
חיינו שבעולם הבא לחיינו שבזה.
חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט.
דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

(יהודה עמיחי, מתוך הספר במרחק שתי תקוות : שירים הקיבוץ המאוחד, תשי"ח 1958)

המלצה: בחר שיר אחד שנגע בך, העתק אותו ושים בארנק לקריאה בתורים או בנסיעות או בישיבות משעממות.

3. שירים מגדירים אותנו כיחידים, כמשפחה וכאומה

שירים הם חלק בלתי נפרד משגרת יומנו, ולעתים קרובות משתלבים בפעולות בסיסיות, כמו עבודות הבית, נסיעה, מפגש עם חברים ומשחק עם הילדים. לפעמים זהו שיר מקרי שמתנגן בראשנו, ולעתים השיר מחובר לרגע עצמו: אנחנו יושבים על הנדנדה ושרים באופן אוטומטי את שירו של חיים נחמן ביאליק, נדנדה:

נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.

שירו של חיים נחמן ביאליק מעצים את חוויית ההתנדנדות, הופך אותה לבעלת קצב ומשמעות, ומחבר בין המשתתפים. ברמה האישית, השיר יוצר קשר בין הורים לילדים, בין אחים ובין חברים. ברמה הלאומית, שיר הנדנדה מקשר את כל דוברי העברית שמתנדנדים בעודם ילדים או הורים לילדים, ובכך מגדיר קבוצה של אנשים שיש להם זיכרון משותף. שירים מעניקים לנו זהות, הם מקשרים אותנו לאנשים אחרים והופכים אותנו מיחידים לקבוצה - הכיתה, המחלקה, העם.

שירים מתחברים בצורה דומה לפעולות רבות שאנו עושים, ומגדירים קבוצות או פרטים לפי החיבור שלהם בין שירים לפעולות מסוימות. המנון הוא שיר שמגבש קבוצת אנשים לכלל לאום, ושיר רוק שנער מאזין לו בחדרו, הוא שיר שמעצב אישיות ונותן טעם לחיים בתקופה לא פשוטה. שירים יכולים לחבר אנשים מארצות שונות בשל נגיעתם בנושאים אנושיים בסיסיים כמו הכמיהה לאהבה ושלום או התמודדות עם קושי פרטי.

שיר מסע [כמה טוב שבאת הביתה] יכול לשלח אחד לטיול מסביב לעולם, ושיר על הורות [אם ייוולד לי ילד] יכול לייצר אצל אחר את הכמיהה להקים משפחה. בזמנים קשים, בתקופות של שפל או של של לחימה, שירים מרוממים את נפשנו [לא קלה היא לא קלה דרכנו..], שומרים על שפיותנו ומזכירים לנו שיש עולם טוב לשאוף אליו [עוד יהיה יהיה.. עוד יבוא שלום עלינו].

נקודה למחשבה: למצוא שיר שאתה מזדהה איתו. כזה שמגדיר אותך באופן מסוים. לאיזה קבוצת אנשים השיר הזה מחבר אותך?

4. שירים יכולים לשמור על שפיותנו באי בודד

השפה היא כלי שעומד לרשותנו בכל רגע נתון: אנחנו קוראים עיתונים וספרים, מאזינים לרדיו, צופים בטלויזיה וכמובן משוחחים. שיחה היא פעולה בסיסית, יומיומית, דבר שאנו לוקחים כמובן מאליו.

אבל מה יעשה אדם שנקלע לצרה והגיע למצב של בידוד? אולי נסחף לאי בודד, אולי נפל בשבי, אולי הושם בכלא או שרד שואה גרעינית. מה יחזיקו שפוי? מה ישמר את כוחו הנפשי וימנע ממנו מלפול לדכאון ולייאוש באין לו בן שיח, ספר או מקלט מסוג כלשהו?

אכן כך - השירים יצילוהו. וזה בזכות שלוש תכונות נפלאות של שירים: הם קצרים, הם כתובים לעיתים בחריזה ומשקל, וחלקם מולחנים.

תרמילנו התרבותי מלא בתכנים שצרכנו לאורך השנים: הצגות, סרטים, ספרים, מופעי מחול וקונצרטים. אם תאבד דרכנו, מהו הדבר הכי יעיל שנוציא מהתרמיל כדי שיציל? את המילים שנטמעו בנפשנו וחבויים בתוכנו - השירים שאנו זוכרים בעל פה.

אם אני הייתי נקלע לאי בודד, נראה לי שהשיר שהיה מציל אותי, פותר את בדידותי ומצחיקני עד דמעות היה השיר הזה:

איך זה שכוכב אחד לבד מעז.
איך הוא מעז, למען השם.
כוכב אחד לבד.
אני לא הייתי מעז.
ואני, בעצם, לא לבד.

(איך זה שכוכב, נתן זך, שירים שונים תש״ך 1960).

וברגעי השפל, אולי הייתי שר לעצמי את השיר הזה:

בבגוד באדם דרכו -
מארבע רוחות העולם
רגליו יוליכוהו שולל -
אל מחוז אין בו חפץ
מערה יער - אטום
שחללו - בלוי
שעיגולו - חתום
שעפרו - קלוי
שאין בו אבן על אבן
שאין בו ענף לקושש
שאין בו פחמי כיריים
אין בו לחם
אין אש
אין מים

שבו יש
מלוא חופניים
רק אפר.

(ביום מסה, משה טבנקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד תש״ם 1980)

המלצה: ללמוד שיר בעל פה.

5. שירים מחברים אותנו אל הטבע

הטבע פועל בצורה מסתורית, והוא מלא באיזונים: יבשה מול ים, קיץ מול חורף, חשכה מול אור, טורף ונטרף, רוח מסיעה זרעים, גשם שוטף אובך, פרח מציץ מבעד לשלג ומבשר את האביב, ציפור מנווטת בעזרת כוכבים לארצות החמות. עולמנו מתקיים בהרמוניה נפלאה, בחוקיות ובאיזון מעוררי השתאות. גם אנחנו, בני האדם, מהווים חלק מאותו עולם, גם בנו מתקיימת ההרמוניה: תנועה של ריקוד, טיפוף נעליים במדרגות, שקשוק גלגל הכרכרה, חזרתיות פסי הרכבת, תקתוק המקלדת, לישת הבצק, נגינה בפסנתר, לידת תאומים, צרוף מקרים.

אין פלא שחריזה ומשקל הם צורך כמעט קיומי אצל בני האדם, משום שאנו מושפעים מהטבע ומהדהדים אותו בשפה. ניתן לומר שחריזה ומשקל הם סוג של צורך נפשי ופיזי העונה על צרכים קמאיים אצל בני האדם. זו הסיבה שגם מזמורים של שבטים פראיים וגם שירים מודרניים משתמשים בטכניקה זו לעיתים קרובות, ולעיתים מחזקים אותה על ידי שימוש בפזמון חוזר. גם אם אנחנו מזמרים בקולניות שיר קליל ממצעד הפזמונים אנחנו עדיין מופלאים כטיפות הגשם הראשונות שירדו בעולם רגע לאחר בריאתו.

שיר שמביאני לידי פליאה, גדלות רוח, שפלות, שמחה ועצב וכל זה תוך קרבה עצומה אל הטבע, הוא שיר השיכור של אברהם חלפי:

נושרים כוכבים אחד אחד.
אענדם, אענדם כאבני החן.
ואז אדמה, שהלילה ירד -
ולבש גופי מגן.

כי מלא האויר נשימת ינשוף -
אין לראות, אין לדעת שבילי מחר.
ויכול להיות כי כבר לא תשוב
אל הבית, שבו אתה גר.

ואת שעותיך - פלאי הזמן,
ואת תקוותיך - פלאי האור,
אולי לא תוסיף עוד לשתות עד תומן,
אתה השיכור, השיכור.

המלצה: מצא שיר שיש בו חריזה ומשקל, רצוי שיר שאינו מולחן, והקרא אותו בקול, תוך הדגשת החריזה והמשקל. עשה זאת מספר פעמים. לאחר שתירגלת זאת היטב, מצא קהל והקרא לו את השיר. מה היתה הרגשתך ואיך הם הגיבו? האם נוצרה חוויה מיוחדת?

6. שירים הם כמוסות של מורכבות

שיר הוא כמו כמוסה שמחזיקים מתחת ללשון, והיא כל הזמן משדרת את טעמה המסוים. מרגע שהכמוסה חדרה למחזור הדם, היא מגיעה למוחנו, ושם היא יכולה להשאר לשימוש חוזר בכל רגע נתון.

היכולת להתייחס לפיסת תוכן קצרה היא קריטית עבורנו בהקשרים רבים: בשיחה, בטקס, במחשבה, בניסוח של רעיון ובעיקר בהבעה של רגש. המלים שיש לנו להבעת רגשות הן פשוטות עד דלות. המילים שמחה, אושר ועזוז אינן מספיקות ואינן מספקות אדם שחש התרוממות רוח. המילים עצב, קדרות ודכאון לא יצליחו אף פעם להסביר את נפשו של העזוב, הנטוש, הגלמוד. נפשנו עשירה ומורכבת מכדי שמספר בודד של מילים יצליחו לתאר את מצביה השונים. למזלנו קיימים השירים, והם שמנסחים לנו את תחושותינו המורכבות ובכך מעשירים את חוויית החיים והקיום.

השיר דני גיבור הוא דוגמא מצוינת לשיר שיש בו מנעד רגשות, ולכן אני רואה בו אחד משירי הרוק הראשונים:

תרגיל: פתחי ספר שירה וחפשי שיר שמתואר בו רגש. נסי לכתוב את הרגש המתואר בשיר במילה אחת או שתיים. הצלחת? 

7. שיר מעודד יצירתיות באופן בלתי מודע

בשל הזיקוק הקיים בשיר, כל מילה בו חשובה. משורר תמיד מתמודד עם הפער שבין מבנה השיר (גם אם זה שיר חופשי, כביכול) לתוכן , למסר ולתחושה שהוא רוצה להעביר. לפעמים השפה אינה עשירה מספיק, והוא מוצא עצמו מול שוקת שבורה בנסותו לנסח את השורה הבאה. בשל האתגרים הללו, וגם כסגנון אישי, ניתן למצוא בשירה שימוש יוצא דופן בשפה כמו המצאת מילים, הטיות מקוריות, שימוש בביטויים מהתנ״ך, שילוב של שפות זרות, שיבוץ מילים נדירות, פרוק וחיבור של מילים ועוד. כל הטכניקות הללו מגרות את הדמיון ומפתות את הקורא לחשוב על השפה מחדש.

פענוח הכלים בהם השתמש המשורר יכול לפתוח ערוצים חדשים אצל הקורא, ולהובילו למקומות חדשים בחייו. אם טקסט מסוים מביא ציטוט ספרותי, אולי ילך הקורא ויבדוק וילמד דבר מה חדש אודותיו, אם הומצאה מילה חדשה, אולי ילך הקורא וימציא משהו חדש בעולמו, ואם ביצע המשורר פרוק או הרכבה של מילים, אולי יפרק וירכיב הקורא דברים בתחומי עניין אחרים. אנחנו חושבים במילים, והן מניעות אותנו לבצע פעולות. כל פעולה שנעשית במילים עצמן יכולה לשכלל את מנעד הפעולות שאנו יוזמים. כל מילה חדשה שאנו פוגשים מאפשרת לנו טווח פעולה רחב יותר בעולם.

משחקי המילים שחיים בתוך שירים, יכולים לעבור בקלות אל השיח היומיומי, ולהוסיף עושר, חיוך וסגנון לכל שיחה שגרתית. מכאן, בדרך כמעט בלתי נראית, משרים השירים ומובילים לכך שהעולם יהיה מקום מעניין יותר.

דוד אבידן ידוע בכך שהשפה היתה כחומר בידיו, והנה דוגמא קטנטנה לכך. השיר הזה קרוב לליבי, ויש לו גם לחן של שלומי שבן:

כִּי מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ.
לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
עַד שֶׁבָּאוּ יָמִים אֲחֵרִים וְיָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ.
יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ מִשּׁוּם שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
מִשּׁוּם שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
הָעֵצִים לִבְלְבוּ בְּיָרֹק וְהַשֶּׁמֶשׁ הָלְכָה וְהִשְׁחִירָה.
וּכְכָל שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ הִיא הִשְׁחִירָה יוֹתֵר.
רְחוֹקָה. נְכוֹנָה לְזִנּוּק. כְּמוֹ זַן מְסֻיָּם שֶׁל פַּנְתֵּר.
(בֶּאֱמֶת רַק פַּנְתֵּר הִיא הִזְכִּירָה.)
וְאָז בָּאנוּ הָעִירָה.
חֲבַצֶּלֶת אוֹתִי הִכִּירָה.
וּבַבֹּקֶר אוֹתִי הֵעִירָה.
וּבְכָלְזֹאת אָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
בָּא הָאוֹר הַסּוֹפִי וְסִלֵּק כָּלְסָפֵק וְהוֹתִיר
רַק אֶת בֵּית-הַקּוֹלְנוֹעַ לָבָן וְלוֹהֵט בַּשֶּׁמֶשׁ.
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן מַה לְּהַסְתִּיר
בַּל יֵרָאֶה בַּשֶּׁמֶשׁ.
וּמִי שֶׁאוֹהֵב בַּל יַעֲלֶה לָעִיר.

(דוד אבידן, משהו בשביל מישהו, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס״ו 2006)

תרגיל אישי: חפש מושג, רעיון, חפץ או פעולה שאין להם שם, והמצא להם מילה. נסה להשתמש במילה הזאת ביומיום וראה אם היא עובדת טוב. אם לא, שנה אותה עד שהיא תהפוך לחלק משגרת יומך. בדוק מה המילה הזאת עושה בעולם. האם היא נגעה באחרים? האם היא שינתה משהו בך? 

8. שיר הוא כמו תמונת מילים שתלויה במוזיאון הפרטי שלך

הצייר שעומד מול הטבע ומעבירו לקנבס, מייצר פרשנות משלו לאשר רואות עיניו. הוא יכול לתאר את הנוף בצורה ריאליסטית, רומנטית, אימפרסיוניסטית, פוביסטית, או בכל זרם אמנותי אחר שנולד בתולדות הציור והאמנות.

כך גם המשורר: בכל שיר הוא בוחר את  הגישה בה הוא רוצה לתאר את המציאות: רצינית, הומוריסטית, ביקורתית, אישית, לירית, דמיונית, עניינית, אופטימית, קודרת וכו'. אישיותו ומטרתו של המשורר, יחד עם כשרונו ונסיונו, הם הדברים שיקבעו איך ייראה השיר. יוצא שהשיר מהווה מעין כתב חידה עבור הקורא, שצריך לנצל את מלוא הידע, האינטואיציה והחכמה שלו על מנת לפענח את השיר ולהפיק ממנו את המיטב.

הקורא חווה את השיר כמעט כמו שמתרשמים מציור: הוא סורק את כל הפרטים במשך דקה או שתיים, ואז מגבש דעה על היצירה. באותו הרגע מתקיים שלב קריטי שבו הרושם שיצר השיר/ציור עשוי להישאר בזכרונו של האדם לתקופה ארוכה, או שיישכח בחלוף זמן קצר. והרי זה אשר קורה לנו בביקור בגלריה: רוב התמונות נשכחות, אבל אחת או שתיים ילכו עימנו לאורך זמן רב.

יונה וולך היא משוררת מרתקת, ושיריה נגעו בי בצורה עמוקה. אחד מהם הוא זה, ואני מזהה בו תמונה ברורה, שהיא רק שלי. מעניין מה תהיה החוויה שלך:

דֻּבָּה גְּרִיזִילִית גִּדְּלַה אוֹתִי
חֲלֵב כּוֹכָבִים הָיָה מְזוֹנִי הָעִקָּרִי
הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאִיתִי
בִּימֵי חַיַּי כַּוָּנָתִי שֶׁאֲנִי זוֹכֵר
הָיָה אֲנִי אֵיךְ אוּכַל לִשְׁכֹּחַ

(יונה וולך, תת הכרה נפתחת כמו מניפה, הוצאת הספריה החדשה, 1992)

המלצה: למצוא שיר שגורם לך ליצור דימוי פרטי. מהו הציור שלך?

9. שיר הוא זכוכית מגדלת של מילים ורגשות

שיר הוא כמו תרמיל שארזו בקפידה. כל פריט שבו אמור לשרת אותנו בצורה טובה, ואם ניקח משהו מיותר, הוא עשוי להכביד ולהקשות את דרכנו. בשיר יש את הדיוק והזיקוק של מיטב המלים במיטב סדרן, וזו הסיבה לכך ששירים שופעים משפטים משפיעים ומעוררי השראה בדיוקם, המשובצים בטקסים, בכותרות עיתונים ובתודעתנו, ומהווים בסיס מוצק לתרבות ולשפה של עם.

בוא נבדוק את השיר לא דו לולדימיר ויסוצקי בתרגומו של מיכה שטרית:

מישהו טיפח פרי שלא הבשיל, לא הבשיל
ניערו את הגזע הוא נפל, נפל
הנה השיר על זה שלשיר לא גמר לשיר
ואת קולו שהיה לא הכיר, לא הכיר
אולי עם הגורל היו מריבות, מריבות
ועם המקרה רעים העניינים, עניינים
ומיתר מתוח היטב
עם פגם בלתי ניכר נישכב

הוא התחיל בהיסוס מתו דו
אבל לא גמר לשיר, לא דו
האקורד לא הצטלצל, אקורד
ולא השרה על אף אחד
כלב נבח וחתול עכברים צד

מצחיק נכון הרי מצחיק, מצחיק
והוא התבדח לא הפסיק
לטעום מהיין לא הספיק
אפילו את הכוס לא קרב לשפתיים

הוא בינתיים תכנן מהומה, מהומה
בהיסוס מבלי למהר, למהר
כמו מבית השחי זיעה, זיעה
מבעד לעור נטפה נשמה, נשמה

רק התחיל דו קרב על המרבד, על המרבד
בקושי בקושי ניגש, ניגש
טיפ-טיפה התאקלם במשחק, במשחק
השופט עוד בספירה לא פתח, לא פתח
הוא רצה לדעת הכל מי ועד
אבל לא הגיע הוא ולא דו

לא עד הפתרון, לא עד התחתית, תחתית
לא הגיע לעומקים
ואותה אחת ויחידה לא גמר לאהוב
לא גמר לאהוב, לא גמר לאהוב, לא גמר לאהוב

מצחיק נכון הרי מצחיק, מצחיק
שהוא מיהר ולא הספיק
ונותר עדיין לא פתור
כל מה שהוא לא פתר

באות אחת לא משקר, לא משקר
בסגנון מעודן הוא היה משרת, משרת
על השלג כתב לה שירים, שירים
לצערי נמסים השלגים, השלגים

אבל אז עוד היתה שליגה, שליגה
וחופש לכתוב על הקרח מה שבא
ופתיתים של שלג וברד עם השפתיים
היה חוטף בריצה

אבל אליה ב"לנדו" הוא לא הגיע
ולא דו
הוא לא הגיע, האצן נמלט
לא במעופה לא בדהרה
סימן הכוכבים שלו: גופה
ליקקה את דרכו האפורה

מצחיק נכון הרי מצחיק, מצחיק
שאין שניות שלא מספיק
חסרה החוליה וכנפיים שבורות
כנפיים שבורות, כנפיים שבורות

מצחיק נכון הרי, הנה
לכם מצחיק, אפילו לי
סוס בדהרה, ציפור במעופה
באשמה של מי?

בשיר לא דו כל מילה נבחרה בקפדנות, והיא תופסת מקום משמעותי. ככל ששיר קצר יותר כך גדל משקלה הסגולי של כל מילה בתוכו. האתגר שמתקיים כמעט בכל שיר הוא העברת חוויה, מסר או רגש במינימום מילים. לרגשות יש להם שני קטבים, מצד אחד הם גולמיים ופשוטים, ומצד שני הם אינסופיים, מתפרצים, משתוללים בחוסר שליטה מרוב מורכבות ובלבול. שיר רגיש יודע לזהות את הקונפליקט הזה ולנסחו במילים, וכמו הרגש, גם השיר יודע להיות קצר ומקומי, ועם זאת רחב, אוניברסלי, מחבק ומכיל.

השיר הזה טלטל אותי עד דמעות ביום בו פגשתי בו, ומאז, יותר מעשרים שנים אחרי, השפעתו החזקה לא פגה. יש בו חיים ומוות, היסוס ונחרצות, שלווה, זעם, ייאוש ותקווה ושאלה אחת גדולה - כל מה שצריך כדי לרגש ולעורר מחשבה. מקווה שהתרגשת כמוני.

תרגיל: בחר שיר שאתה אוהב והוצא ממנו את המשפט החזק ביותר בעיניך. קרא אותו מספר פעמים וחשוב עליו.

10. לחן הוא השגריר של המילה הכתובה בליבך

לחן הוא כלי נפלא להעשרה של שיר. הוא מעצים את ההרמוניה שמתקיימת בו, מניף אותו לגבהים, נותן לו פרשנות. שיר מולחן חודר ביתר קלות לנפשנו ולגופנו,  ופורט על נימי נפשנו. מילות השיר נשארות עימנו כאשר השיר מולחן, ולעתים קרובות הלחן הוא המתווך שבלעדיו לא היינו נחשפים לשיר מלכתחילה. יש מי שאינו קורא שירה בשגרה, אך מאזין לשירים מולחנים, וכך נפתח לו שער לעולם מרתק. פעולה פשוטה כמו תליית מילות השיר על המקרר תהפוך את החוויה לעשירה, ותנגיש את עולם הקריאה עבור אותו אדם.

אני בוחר להביא כאן משהו שאינו מפורסם, אך אצלי הוא מפורסם, בי הוא נגע, אותי הוא שינה, ולו במעט: השיר נהדרת לעמית מאוטנר, בלחן וביצוע של אליה סממה ונעמה אור. הנה כך מפיץ הלחן את השיר שנוגע בלב האדם ומרעידו לכדי אדוות שנוגעות ברבים אחרים.

נֶהְדֶּרֶת

מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת הַצִּבּוּר
בִּמְצִיאָתָהּ. נֶעֶלְמָה
בְּיוֹם בֵּי"ת. בְּשָׁעָה
שֶׁפָּקוּ בִּרְכַּי לְמוּלָהּ
אַיֵּה נֶעֶלְמָה?
בְּקֹשִׁי הֶחְטַפְתִּי מַבָּט.
מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת הַצִּבּוּר
בִּמְצִיאָתָהּ. נֶעֶלְמָה
גָּבְהָהּ כְּשֶׁל בַּת מְדֻיֶּקֶת.
עֵינַיִם צֶבַע שְׂעָרוֹת גַּם הֵם עוֹנִים לַתֵּאוּר.
עָנְדָה עֶדְנָה.
תְּנוּעוֹתֶיהָ אֲגַם בַּרְבּוּרִים.
אֲבוּדָה מִמֶּנִּי, קַיָּם לִי חֲשָׁשׁ
לְגוֹרָלָהּ. כָּל הַיּוֹדֵעַ דָּבָר
עַל אוֹדוֹתֶיהָ מִתְבַּקֵּשׁ כָּאן.
מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת הַצִּבּוּר
בִּמְצִיאָתָהּ. נֶעֶלְמָה
מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת הַצִּבּוּר
בִּמְצִיאָתָהּ.
אַיֵּה נֶעֶלְמָה?
אַיֵּה נֶעֶלְמָה?
דְּבַר מָה שֶׁאָבַד לִי זָרַח
מִבַּעַד גּוּפִיָּתָהּ הַלְּבָנָה.
וְאֵיזֶה תְּרִיס הִיא פָּתְחָה.
הַחֶדֶר הֻצְדַּק.
אֲבוּדָה מִמֶּנִּי, קַיָּם לִי חֲשָׁשׁ
לְגוֹרָלָהּ. כָּל הַיּוֹדֵעַ דָּבָר
עַל אוֹדוֹתֶיהָ מִתְבַּקֵּשׁ כָּאן.

(עמית מאוטנר, למה משורר, הוצאת ספרא תשע״ד 2014)

המלצה: בדקי איזה שיר משוררים מולחן את אוהבת. אתרי את ספר השירה של אותו משורר ורכשי אותו.

11. שיר הוא מורה רוחני

לעיתים מעט מילים יכולות לשנות תפיסת עולם, ולחסוך לנו שעות, ימים ואולי שנים של חיפוש אחר תשובה. שורה קצרה יכולה לתת לנו מענה רגשי או להעשיר את העולם החווייתי שלנו, לסחוף אותנו לעשייה ולחשיבה, ולשנות את חיינו.

אריק איינשטיין כתב את השיר אני ואתה נשנה את העולם ונגע בלבבות רבים:

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

ברגע ששיר שכזה הופך להיות חלק מהדי אן אי של אדם, הוא משנה אותו ומשפיע עליו מבפנים. עד כדי כך חזקה ההשפעה של שיר עלינו. שיר יכול לקחת אותנו ביד ולהוביל אותנו להחלטות גורליות - מה אצביע בקלפי, איזה בחורה אני מחפש, איפה אני רוצה לגור, מה אני רוצה לעשות כשאגדל, מה יגרום לי לאושר, מה היחס שלי להורי, האם אסלח לחבר שרב איתי ועוד ועוד.

שירים הם המדריכים הסודיים שלי, ומצאתי שאני בוחר אותם בצורה כמעט בלתי מודעת. לפחות כך זה היה בהתחלה. עם השנים למדתי להתיידד עם חלקם בקריאה ראשונה, לתת להם יד, וללכת עימם למקומות חדשים.

המלצה: בדקי איזה שיר נגע בך לפני שנים וגרם לך להיות מי שאת היום? האם את מודה לו על כך? והאם יש שיר שמדריך אותך כיום?

12. שירה מחזקת את יכולת החשיבה והניתוח

השפה היא ממלכה נפלאה, המכילה שבילים רבים. כל משורר בוחר לו את השבילים שלו, ומהם הוא מדווח את חוויותיו בעולם. כשאנו קוראים את שיריו אנחנו בעצם הולכים בתלם אחריו. בזמן ההליכה הזו אנחנו נכנסים לרגע לנעליו של המשורר, מתבוננים דרך עיניו על הנוף, מאמצים את נקודת מבטו, ולאחר סיור קצר חוזרים לשגרת חיינו, אל השביל שלנו, שהוא המציאות.

לכל משורר סגנון משלו וגישה שירית ייחודית, בגלל ששפה היא שדה עשיר ומגוון, ובני האדם שונים בנסיון חייהם, באישיותם ובמכלול רגשותיהם. גם נושאי השירים משתנים ממשורר למשורר. יש מי שהמוזה שלו מגיעה מעולם האהבה, יש מי שמתפעל מנופים, יש מי שאקטואליה נוגעת בו ויש מי שסרטים מנידים אצלו את מיתרי השירה.

ואתה, הקורא, צולל לתוך השיר, או כאמור - פוסע בעקבות המשורר, ומנסה לחוש בנימים דקים יחד עם שימוש בדעת ובנסיון, את חוויותיו ואת מסריו. ככל שנחשפים הפרטים, ככל שמסתבר לך השביל יותר, כך עשירה חווייתך מהשיר.

מי שקריאת שירה היא הרגל עבורו, מגלה עם השנים שיכולות הפיענוח ואפיון שלו משתכללות, והוא מצליח לשים את היד על דופק השיר בצורה מהירה יותר, וכך להרגיש ולהבין דברים בצורה מהירה. הוא מצליח לבצע חיבורים, לזהות את הדרך הקצרה ביותר לביטוי רעיון, לחתוך את המיותר, להתחבר לנימים חשופים ולא להתבייש לגעת בהם, להבין מטפורות ודימויים ולעשות בהם שימוש בעצמו.

אם הרופא שמטפל בי קורא שירה, אני בטוח שהוא רופא רגיש. אם האדריכל שבונה את ביתי קורא שירה, אני בטוח שהוא בעל מעוף. אם המהנדס שמתכנן את הצומת קורא שירה, אני בטוח שהוא חושב על קו הנוף, ואם המתכנת שבונה אפליקציה קורא שירה, בטוחני שתהא זו אפליקציה מעניינת ומדויקת. כן, אני מאמין ששירה היא סוג של המלצה גם על בעלי מקצוע.

נקודה למחשבה: האם פעולת ניתוח שיר הורסת את השיר, או שהיא מעשירה את חוויית הקריאה? מה צריך לקרות כדי שזאת תהיה חוויה חיובית?

13. שירים מייצרים קשרים חברתיים

אמרי לי, מה הוא הדבר הכי חשוב אצל חבר? שיבין אותך, שיקשיב לך, שיוכל להכיל אותך ואת כאבייך, את שאיפותייך ואת השקפת עולמך. אם את מזדהה עם האמירה הזאת, אז הרשי לי להציג בפנייך אפשרות מעניינת: המשוררים שאת אוהבת הם החברים שלך. השירים שהם כותבים הם החברים שלך, ואנשים שאוהבים את השירים שהם כותבים, גם הם חברים שלך. נכון שמשורר לא יכול להחזיק במאות או אלפי חברים, ועל כן יש סיכוי טוב שהחברות עימו תהיה מוגבלת, אבל השירים - חברי נפש הם, ומי שיש לו שפה משותפת עימך וחולק איתך את ההזדהות עם שיר מסוים, הרי שהוא חבר נפש וידיד אמת.

ככותבת, תוכלי לגלות פן נוסף של אפשרויות חברתיות. תוכלי להכיר אנשים מרתקים, לשוחח עימם על שירה ועל החיים, ללמוד מהם דברים שלא יכלת ללמוד אם לא היית משוררת. כמשוררת תוכלי לעמוד על במה ולהציג את השקפת עולמך בכל נושא שתבחרי. בקהל יישב מישהו שיגיד לעצמו: את הבחורה הזאת אני צריך להכיר, ויכול להיות שזה יהיה גילוי נפלא עבור שניכם.

הנה שיר שיצר לי קשר חברתי מיוחד. הכרנו דרך פורום של שירה, הוא חיפש כותב, לי היה שיר, ומאז עוללנו עוד כמה דברים.  נדב ויקינסקי המוכשר נכנס לחיי והלחין את זה:

כתוב לי שיר
חבק אותי חזק
הפרח לי בועה צבעונית יפה
שתרחף ביני ובינך שנסתכל
בה עד שתתנפץ ותדגדג
חבק אותי בבקשה חבק.
איזה שיר יפה אתה כל כך
אני כל כך אוהבת אותך
והיום – מה הוא חשוב. עזוב
בוא נצא מכאן עוד מעט
מחשיך ואני רוצה אותך
באור. בצעדים גדולים. כאלה
ששתיקות יעלמו בינהם כמו
שפת הדרך בנסיעה
ההיא אתה זוכר היה
כל כך יפה. התקדמנו.
היה כל כך יפה.

(ערן שפי, הצורך לדבר פורח במקומות מוזרים, תשס״ד 2004)

המלצה: א. חפשי ערב הקראת שירה ולכי לשם, בין אם כקהל ובין אם כמקריאה. ב. בחרי פורום שירה ברשת והצטרפי אליו כמגיבה או ככותבת, למשל הפורום הזה.

14. שיר הוא מנוע לחשיבה יצירתית והצמחת חזון

כתיבת שיר נקשרת לעיתים קרובות לקיומה של מוזה. מהי המוזה? עבור כל משורר היא דבר אחר, אבל אפשר לומר שמוזה היא ההשראה לכתיבת השיר.

רגע כתיבת השיר הוא רגע שבו מצליח המשורר לנסח בצורה בהירה מחשבה מקורית, ולהציבה על הדף בדרך רהוטה.

האם ניתן לומר שהממציא, ההוגה, החדשן, היזם - לו יקראו שירה יצליחו להגיע לתוצאות טובות יותר בעשייתם? לדעתי - בהחלט: קריאת שירה היא מעין אימון מרוכז לתחום החשיבה היצירתית שבנו, ומהווה מנוע להצמחה של חשיבה מקורית והעמדת חזון בכל תחום בו אנו עוסקים.

כדוגמא, אני בוחר להביא את דוד בן גוריון, שהיה איש עשייה, הוגה, בעל חזון ומשורר.

בחופת חתונתי שרתי לאשתי את שירו של דוד בן גוריון לפולה - פוליה.  השיר עוסק בכמיהה לאהבה, יחד עם תאור חכם, רגיש ונסתר של האהבה עצמה:

היודעת את שאני אוהב אותך
כאהבת אישה ואחות אם וילד
כי את בשבילי אהובה ואישה
אם ואחות ואם ילד שלי.

הכל הייתי נותן בעד
רגע אחד איתך
בעד שניה אחת
בעד מבט אחד חטוף
הכל הייתי נותן
פוליה, פוליה
אחת והיחידה
פוליה, פוליה
היקרה שלי.

אהבה לך לילדה היקרה
לאישתי האהובה האהובה
לאמא היקרה שלי לאהובה.

הכל הייתי נותן בעד
רגע אחד איתך
בעד שניה אחת
בעד מבט אחד חטוף
הכל הייתי נותן
פוליה, פוליה
אחת והיחידה
פוליה, פוליה
היקרה שלי.

המלצה: העמד חזון כלשהו. אם אין לך אחד כזה, אולי חסרה לך השראה ואתה צריך פשוט לקרוא שיר מידי פעם. השאר יקרה מעצמו 🙂

 

יש לכם מחשבה נוספת על הדרך שבה שירה יכולה לשנות אותנו? אשמח לשמוע.

יש שיר שנגע בכם והלך איתכם דרך ארוכה? אתם מוזמנים לשתף.

רוצים להזמין אותי לשיחה או הרצאה? צרו קשר.

ערן שפי

יולי 2015