• רכישה
  • הסל שלי

סֵפֶר שִׁירִים

ספרים ושירים מאת ערן שפי

  • עמוד ראשי
  • בלוג
  • רק ספר שירים
    • אודות
    • שירים
    • הקראות
    • הצצה לעתיד
  • תרגומים
    • ניק קייב
  • צור קשר

טבעותיו של שבתאי / ניק קייב

03/12/2017 By ערן שפי Leave a Comment

ניק קייב - טבעותיו של שבתאי

שיר שהוא חלום. ניק קייב מתאר אישה מפלצת אם ואהובה. היא אשת עכביש לוכדת, מוקפת בטבעות קורים, רוחפת מעל העיר. הוא חסר אונים מול דמותה החזקה. הוא מנסה להתנגד אבל הוא חלש ועילג מול כוחה. הוא פצוע ולקראת הרס עצמי. כל הדיו שהוא משפריץ לא מגרש אותה. מעכבישה היא הופכת לדמות חסרת עיניים, למדוזה, לפם פטאל. ואז, פתאום, מסתבר שהיא בכלל במיטתו, יחד עם ילדיו, והיא רוחפת מעליהם, יוצאת אל המסדרון ושואלת ברגע האחרון לפני שהיא נעלמת: אתה עדיין כאן? מי היא אותה אחת? כרגיל, נוכל רק לשער או לחלום.

כמו בשיר נערה בענבר ניק קייב מתאר אישה שנוכחת ועוזבת, סובבת רוחפת בחדרו ובמסדרון. היא אם והיא נוכחת, אבל היא גם מתרחקת לעד. בנערה בענבר הסיבוב הוא מוטיב מרכזי, וגם כאן, והפעם בדרך חלומית יותר, בעזרת קורי העכביש וטבעותיו של שבתאי.

טבעותיו של שבתאי

תלוי בהיפוך, תוכך מופנה אל העולם בכל שמיניותייך
אתה כאותו קור-משפך
כאותו זבוב שחור על התקרה
רזה, מתניך הלבנים גבוהים בשמים
וחתך שמנוני ושחור זוחל לאחור לאורך השטיח לרמוס את הכל
פרווה רטובה ושחורה אל מול השמש השוקעת
מעל החנויות והמכוניות וההמון שבעיר

וזה הרגע, זה בדיוק המקום בו נועדה להיות
זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא
וזה הרגע, זה בדיוק איפה שהיא נועדה להיות
זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא

עיניה שמביטות עלי מבעד לגשם השיער
שני חורים עגולים דרכם משתחל האויר ומזדרז
גופה, קר כירח, רוחף כמדוזה
ואני נושם עמוק, ואני שם ואני גם לא
ואני משפריץ דיו על הסדינים אבל היא נשארת, לא מוסברת
או אולי אני עילג מידי בשביל לשתות ולבלוע מחדש את הכאב
חשבתי שהעבדות עברה
איך זה שעברה אם הרימה את ראשה המכוער שוב?

וזה הרגע, זה בדיוק המקום בו נועדה להיות
זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא
וזה הרגע, זה בדיוק איפה שהיא נועדה להיות
זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא

וזה הרגע, זה בדיוק המקום בו נועדה להיות
זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא
וזה הרגע, זה בדיוק איפה שהיא נועדה להיות
אז זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא

ועכשיו היא מקפצת במוחה הנתרני
פוסעת מעל לערימה של ילדים ישנים
נעלמת מעלה, סובבת את דרכה החוצה שוב
למעלה והרחק היא יוצאת, למעלה והרחק מהמיטה
למעלה והרחק מהמיטה, במורד המסדרון, שם היא עוצרת לרגע, פונה ואומרת
"אתה עדיין כאן?"
ואז, בגבהים, נדה כחלומו של ילד מטבעותיו של שבתאי

 

Rings of Saturn

Upside down and inside out and on all eights
You're like a funnel-web
Like a black fly on the ceiling
Skinny, white haunches high in the sky
And a black oily gash crawling backwards across the carpet to smash all over everything
Wet, black fur against the sun going down
Over the shops and the cars and the crowds in the town

And this is the moment, this is exactly where she is born to be
Now this is what she does and this is what she is
And this is the moment, this is exactly where she is born to be
This is what she does and this is what she is

Her eyes that look at me through a rainy hair
Two round holes where the air buckles and rushes in
Her body, moon blue, was a jellyfish
And I'm breathing deep and I'm there and I'm also not there
And spurting ink over the sheets but she remains, completely unexplained
Or maybe I'm just too tongue-tied to drink it up and swallow back the pain
I thought slavery had been abolished
How come it's gone and reared its ugly head again?

And this is the moment, this is exactly what she is born to be
And this is what she does and this is what she is
And this is the moment, this is exactly what she is born to be
This is what she is and this is what she does

And this is the moment, this is exactly what she is born to be
And this is what she does and this is what she is
And this is the moment, this is exactly what she is born to be
Then this is what she does and this is what she is

And now she's jumping up with her leaping brain
Stepping over heaps of sleeping children
Disappearing and further up and spinning out again
Up and further up she goes, up and out of the bed
Up and out of the bed and down the hall where she stops for moment and turns and says
"Are you still here?"
And then reaches high and dangles herself like a child's dream from the rings of Saturn

Filed Under: ניק קייב, תרגומים Tagged With: rings of saturn, Skeleton Tree, טבעותיו של שבתאי, ניק קייב, ערן שפי, תרגום

ישו לבדו / ניק קייב

29/11/2017 By ערן שפי Leave a Comment

דם עוזר לאדם אחר לטפס על צוק

ישו לבדו הוא השיר הפותח את הדיסק Skeleton Tree שיצא בתחילת שנת 2016. ניק קייב החל לעבוד על הדיסק בסוף שנת 2014. ב 14 ביולי 2015 נפל בנו, ארתור, מצוק בברייטון, אנגליה.

השיר פותח בתאור אדם שנופל מהשמים באזור נהר אדור, הזורם ליד ברייטון. למיטב הבנתי לא ארתור לא נפל לנהר אדור, אך ברור שיש כאן התייחסות ברורה לאזור מגוריו של ניק קייב.

בשיר מתוארות דמויות שונות שהן כולן אותו אדם. ישו שקולט לתוכו את כל התכונות ואת כל הארועים. ניק קייב פונה אליו ואומר: בוא נשב יחדיו עד שיבוא הרגע. ומהו הרגע? הלידה? המוות? הגאולה? האבדון? רק המוסיקה יודעת.

ישו לבדו

נפלת מהשמים, נחיתת התרסקות בשדה ליד נהר אדור
פרחים האיצו מהאדמה, גדיים פרצו מרחם אימם
בבור תחת גשר החלמת, עיצבת מסכות מגבעולים וחימר
בכית למרגלות עצים נוטפים, אתה שיר רפאים שמתאכסן בגרונה של בת ים

בקולי אני קורא לך

אתה אדם צעיר פוסע מכוסה בדם שאינו שלך
אתה אישה בשמלה צהובה, מוקפת בקסם יונקי הדבש
אתה נערה מלאה באנרגיות אסורות, מהבהבת את הקדרות
אתה מכור לסם, שוכב על גבך במוטל בטיחואנה

בקולי אני קורא לך
בקולי אני קורא לך

אתה רופא אפריקני, קוצר צינורות של דמעות
אתה מאמין באלוהים, אבל אתה לא מקבל הנחות בשל כך
אתה אדם מבוגר, יושב ליד האש; אתה הדוק שגולש מן הים
אתה זכרון עמום בזכרונו של יוצרך, אינך רואה

בקולי אני קורא לך
בקולי אני קורא לך

בוא נשב יחדיו עד שיבוא הרגע

בקולי אני קורא לך
בקולי אני קורא לך
בקולי אני קורא לך
בקולי אני קורא לך

JESUS ALONE

You fell from the sky, crash-landed in a field near the River Adur
Flowers spring from the ground, lambs burst from the wombs of their mothers
In a hole beneath the bridge you convalesced, you fashioned masks of twigs and clay
You cried beneath the dripping trees; you’re a ghost song lodged in the throat of a mermaid

With my voice I am calling you

You are a young man waking covered in blood that is not yours
You are a woman in a yellow dress surrounded by a charm of hummingbirds
You are a young girl full of forbidden energy, flickering in the gloom
You are a drug addict lying on your back in a Tijuana hotel room

With my voice I am calling you
With my voice I am calling you

You are an African doctor harvesting tear ducts
You believe in God but you get no special dispensation for this belief
You are an old man sitting by the fire; you are the mist rolling off the sea
You are a distant memory in the mind of your creator; don’t you see

With my voice I am calling you
With my voice I am calling you

Let us sit together until the moment comes

With my voice I am calling you
With my voice I am calling you
With my voice I am calling you
With my voice I am calling you

Filed Under: ניק קייב, תרגומים Tagged With: Jesus alone, Skeleton Tree, ארתור, ישו לבדו, ניק קייב, סקלטון טרי, ערן שפי, תרגום

חדש: ספר האהבה המאויר

הזמינו את הספר ״רק ספר שירים״

פוסטים אחרונים

טבעותיו של שבתאי / ניק קייב

ישו לבדו / ניק קייב

אני צריך אותך / ניק קייב

נערה בענבר / ניק קייב

בועז כהן מקריא מספר האהבה המאויר

מכתב לילד

קבוצת פייסבוק בנושא שירי ילדים

ספר שירים      © כל הזכויות שמורות
Accessibility by WAH